ברוכים הבאים לעולם היבוא לישראל 
יבוא לישראל?
אני יכול לעזור לכם! 

השלב הראשון ברפורמה: "לא עוצרים בנמל" החל מיום 1.7.24 אלפי מוצרים, החייבים בהתאמה לתקן רשמי ומיובאים לישראל, לא ייעצרו בנמלים לבדיקות, לאישורים ולעיכובים אחרים. פחות חסמים, יותר מוצרים, וכולנו מרוויחים! הרפורמה החדשה מסירה את הצורך בהצגת הצהרות, אישורים ובדיקות במעבדות למרבית המוצרים המיובאים לישראל וכפופים לתקינה רשמית. מעתה, יבואנים יידרשו רק להצהיר כי המוצרים עומדים בדרישות התקינה הרשמיות, כמו במדינות אירופה. שיטה זו מקלה מאוד על היבוא ותאפשר כניסת מוצרים מהירה יותר לשוק, תפחית את עלויות הייבוא והדבר יוביל להגדלת התחרות באמצעות מגוון המוצרים הזמינים לצרכנים הישראלים.

עד היום, יבואנים נדרשו להגיש את בקשות היבוא למעבדות הבדיקה ובאמצעותן לקבל את אישור הממונה על התקינה לשחרור הטובין: דרישה זו הביאה לעיכובים ולעלויות נוספות, שכללו את עלויות הבדיקות, האחסון והעיכובים, אשר התווספו למחיר הסופי של המוצר לצרכן. עלויות אלו יכולות להגיע, על פי אומדנים שונים לכ-9% מערך היבוא של מוצרים שונים. מעתה, עם כניסת הרפורמה לתוקף, התהליך יהיה פשוט ויעיל הרבה יותר: היבואן לא נדרש לעבור דרך הממונה על התקינה ולא נדרש להגיש בקשות דרך מעבדות הבדיקה. ההכנסה היא ישירה דרך המכס, כאשר כל מה שנדרש הוא לסמן קוד מתאים במכס והטובין נכנסים לשיווק. היבואן נדרש רק לשמור בתיק המוצר הצהרה עצמית לפיה המוצרים עומדים בדרישות התקינה הרשמיות. בחלק קטן של המוצרים נדרש לשמור גם בדיקת דגם. כניסה ישירה לשוק: המוצרים ייכנסו לשוק ללא עיכובים בנמלים, מה שיאפשר יבוא מהיר ויעיל יותר. הוזלת עלויות: הסרת החסמים הבירוקרטיים תוזיל את עלויות הייבוא, מה שיאפשר ויעודד הוזלת מחירים לצרכנים והגברת התחרות בשוק.

הרפורמה "לא עוצרים בנמל" טומנת בחובה השפעות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי: הפחתת עלויות יבוא: ביטול הצורך בהגשת הבקשות באמצעות מעבדות הבדיקה, יפחית את העלויות הבירוקרטיות המוטלות על היבואנים. עלויות אלו, שהיו מתווספות למחיר המוצר הסופי, יופחתו, מה שיאפשר הוזלת מוצרים לצרכן. הגברת התחרות: הסרת החסמים הבירוקרטיים תאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לענף הייבוא וליצירת תחרות. תחרות מוגברת בין היבואנים תוביל להוזלת מחירים ולשיפור האיכות והמגוון של המוצרים המוצעים לצרכנים. הגדלת מגוון המוצרים: הרפורמה תאפשר יבוא של מוצרים עונתיים ומוצרים בעלי ביקוש משתנה במהירות גבוהה יותר. כך, הצרכנים ייהנו ממגוון רחב יותר של מוצרים בזמינות גבוהה יותר. שיפור היעילות העסקית: תהליך ייבוא פשוט יותר יפחית את הזמן והמשאבים הנדרשים ליבואנים, מה שיאפשר להם להתמקד בשיפור השירות וההיצע לצרכן. הוזלת מוצרים בקבוצות ספציפיות: מוצרים מקבוצות 2 ו-3, כמו מכשירי חשמל קטנים, חיתולים ומוצרי היגיינה, צפויים להוזלה משמעותית בשל פתיחת השוק ליבוא מקביל וליבואנים חדשים.

בין היתר בקבוקים וכלי אוכל לתינוקות, צעצועים לילדים מעל גיל 3, סירי לחץ, כפפות, מנורות, מזגנים, מדיחי כלים, חיתולים, טמפונים, וגם מקררים, מזגנים, תנורים, טוסטרים, טלוויזיות, ציוד מחשבים, אופניים, ריהוט לתינוקות ולילדים ועוד אלפי מוצרים (קבוצות בדיקה 2 ו-3) על אילו לא? מוצרים בסיכון גבוה לבטיחות הציבור או הסביבה, כגון ציוד רפואי ומוצרי חבישה, מוצרים לתינוקות, ציוד הרמה, כולל מעליות, ציוד לחץ, מוצרי בניה, ציוד גילוי וכיבוי אש ועוד (קבוצת בדיקה 1). שמירה על בטיחות הצרכנים על מנת להבטיח שהמוצרים המיובאים יהיו בטיחותיים ויעמדו בדרישות התקינה, יתווסף כוח אדם משמעותי למינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה. כוח אדם זה יפעל במסגרת מערכת ניהול סיכונים לביצוע בקרה רצופה על המשלוחים. יש לציין כי מוצרים המשתייכים לקבוצה 1, בעיקר מוצרי תינוקות וצעצועים מסוימים, ימשיכו לעבור ביקורת קפדנית כדי להבטיח את עמידתם בתקן הישראלי באמצעות בדיקות מעבדה והוכחות ממוסמכות.

באופן כללי היבוא לישראל הוא חופשי. כל אדם יכול לייבא מבלי רישיון יבואן או רישיון/אישור יבוא. עם זאת, חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או רישיון יבוא, וזאת במטרה לפקח על איכות המוצרים ולשמור על בריאות ובטיחות הציבור. הדרישות תלויות בסיווג המכס כמו שמופיע בצו תעריף המכס. את דרישות הרגולציה בגין פרטי המכס והמוצרים שהם מייצגים מופיעים בצו יבוא חופשי ותיקוניו. כאמור, מידע מדויק אודות דרישות אישורים ו/או רישיונות ומיסי היבוא תתקבל בהתאם לפרט המכס של הטובין שברצונך לייבא. מידע בעניין המיסוי מופיע גם בתעריף המכס. במידה ואין לך, ניתן לפנות לעמיל מכס או לבית מכס על מנת לבדוק מהו סיווג המוצר שברצונך לייבא. ​כאשר פרט המכס ידוע יש לחפש בצו תעריף המכס ברמה של 8 ספרות. בצו יבוא חופשי מחפשים ברמה של 8 ספרות או 4 ספרות. לא תמיד הפירוט בצו יבוא חופשי מופיע ברמה של 8 ספרות.

צו יבוא חופשי מרכז את הדרישות החוקיות ליבוא מסחרי של טובין ומגדיר את התנאים לשחרור סחורות מהמכס. הצו נחקק מכוח פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, לפיה כל מוצר המיובא לישראל דורש רישיון או אישור. צו יבוא חופשי מאפשר לכל אדם לייבא מוצרים באופן חופשי, למעט פריטים המפורטים בתוספות הראשונה והשנייה של הצו. כאשר, התוספת הראשונה מגדירה מתי נדרש רישיון יבוא והתוספת השנייה מגדירה מתי נדרשים אישורים ליבוא הטובין.

לעתים יידרש רישיון מיוחד ביבוא ממדינות שאין לישראל עימן יחסים דיפלומטיים והאוסרות יבוא טובין מישראל. אשר מפורטות ברשימה שמופיעה בהוראת מנכ"ל 2.4 יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי. על פי פקודת המסחר עם האויב – 1939, ישנן גם מדינות, אשר חל איסור מוחלט ליבא מהן. נכון להיום המדינות עמן הסחר אסור הן איראן, עיראק, סוריה ולבנון.

צו יבוא חופשי מאגד בתוכו את כלל הדרישות החוקיות ליבוא של טובין למדינת ישראל. על הצו אמון שר הכלכלה והתעשייה והצו מתעדכן מעת לעת. ניתן לחפש בצו, על פי פרט המכס של הטובין, שאותם מעוניינים לייבא, מה הם הרישיונות או האישורים הנדרשים ליבוא.

חוק מפריד בין טובין, שעל מנת לייבאם יש להוציא רישיון יבוא טובין, שעל מנת לייבאם נדרש אישור יבוא. ההבחנה בין הצורך ברישיון לצורך באישור, היא על סמך טיב המוצר. רישיון יבוא נדרש בעת יבוא פריטים אשר עלולים לסכן את הציבור. הפריטים הנדרשים ברישיון יבוא מופיעים בתוספת הראשונה לצו יבוא חופשי. תהליך קבלת רישיון יבוא הינו מורכב ויש לבצעו טרם יבוא הטובין לארץ. אישור יבוא נדרש עבור מרבית מוצרי הצריכה. הפריטים הנדרשים באישורי יבוא מופיעים בתוספת השניה לצו יבוא חופשי. אישורי יבוא נדרש להציג רק בשלב שחרור הסחורה מהמכס.

הרגולטור הינו הגורם בעל הסמכות לקבוע נורמות רגולטוריות בתחומו, במקרה זה בתחום היבוא. רשות מוסמכת הינה זרוע הביצוע של הרגולטור. הרשות היא זו שאחראית על מתן האישורים והרישיונות ליבוא. בצו יבוא חופשי ניתן למצוא את רשימת הרשויות המוסמכות לטיפול בהתאם לסיווג הטובין.

רישיון או אישור נדרש לפי סוג הטובין המיובאים והוא מונפק על ידי גורם מקצועי שהוסמך לכך, אשר נקרא הרשות המוסמכת. לכל טובין מוגדרת רשות מוסמכת בצו יבוא חופשי – לפי הפרט מכס אליו שייכך הטובין. הרשות המוסמכת אחראית על הפיקוח על איכות המוצר במטרה לשמור על בריאות ובטיחות הציבור. ​כמו כן, הרשות המוסמכת קובעת תנאים ונהלים להגשת הבקשה ולאישורה, והיא זו שקובעת הכללית להנפקת האישורים. לדוגמא: שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הוא הרשות המוסכת לרישוי יבוא מזון לישראל. שירות המזון הארצי קבע נהלים לפיהם ניתן להנפיק את אישור/רישום היבוא. כל מוצר מסווג לפרט מכס הקובע אם קיימת לגביו דרישה לאישור או רישיון (בצו יבוא חופשי) או אם הפרט אסור ביבוא – אז העניין יפורט בצו המכס (תיקון) איסור יבוא -2007.

רישיון יבוא, אישור או היתר לפי צו יבוא חופשי יינתן תוך 14 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים הדרושים לקבלת רישיון היבוא, האישור או ההיתר, לפי העניין. למעט, שירות המזון הארצי, אגף הרוקחות במשרד הבריאות או הרשות המוסמכת במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים שימסרו את החלטתם בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים.

טרם יבוא טובין, כדאי לבדוק בצו יבוא חופשי, האם קיימות דרישות חוקיות ליבוא הטובין. בנוסף כדאי לברר האם יש תנאים מקדימים ליבוא הטובין. למשל בתחומי המזון והתמרוקים נדרש שיהיה ברשות היבואן מחסן. כמו כן כדאי לבדוק האם אין מגבלות ליבוא הטובין. לדוגמא בתחום הפירות והירקות יש מסלולי סחר או מדינות שלא ניתן לייבא מהן ואת זה יש לדעת לפני.

משרד הכלכלה והתעשייה מעדכן ומתקן את צו יבוא חופשי ואת צו יצוא חופשי במטרה שיכללו את כל דרישות הרגולטוריות הטכניות שבחקיקה הרלוונטית. עם זאת, עדיין יש לבדוק בחקיקה הרלוונטית של אותה רשות מוסמכת אם מופיעות דרישות נוספות שטרם הוכנסו לצו. על אף האמור, במסגרת הראשונה בו בוחנים את הרגולציה החלה על המוצר היא בצו יבוא חופשי.

יכולים להיות טובין בהם נדרש יותר מאישור אחד. ביבוא פירות וירקות למשל נדרש גם אישור של משרד החקלאות וגם אישור של משרד הבריאות. בדומה, ביבוא של מערכות מולטימדיה לרכב, יש צורך גם באישור של משרד התקשורת וגם באישור של משרד התחבורה ועוד.

כל המעוניין לייבא מזון לישראל חייב באישור שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. שירות המזון הארצי מוודא שהיבואן, המזון המיובא ואחסונו עומדים בדרישות החקיקה בישראל (חוקים, תקנות, תקנים נהלים וצווים). בכל שנה מתבצע אישור לכ-22,000 מוצרי מזון מיובאים. תהליכי יבוא המזון כוללים מספר שלבים: קבלת רישום יבואן משירות המזון הארצי. קבלת אישור קבלת הצהרה למזון רגיל או אישור מוקדם ליבוא מזון רגיש משירות המזון הארצי. בדיקת המזון בהגיעו לנמל וקבלת אישור שחרור מהנמל למזון. בדיקת מוצר המזון במקום האחסון על ידי שירות המזון - במקרים מסוימים. בכל שלב נדרש היבואן לפעול בהתאם לנוהל ולהציג את המסמכים הנדרשים בהתאם לסוג המזון אותו הוא מייבא. התהליכים כרוכים בתשלום אגרה, למעט רישום יבואן ובדיקת משלוחים במחסני היבואן. מזון שאינו מן החי מסווג ל"מזון רגיש" ול"מזון רגיל", אשר לכל אחד מהם יש תהליך נפרד.

תקן מכיל מפרט טכני ייעודי, דרישות לתחזוקה, הפעלה או התקנה של מוצר מסוים. מוצר שמפרטו נקבע בתקן רשמי, אין לייצרו, למכרו, לייבאו או להשתמש בו בעבודה כלשהיא, אלא אם הוא מתאים לדרישות התקן. הגדרה של תקן, כולו או חלקו, כתקן רשמי נקבעת על ידי שר הכלכלה והתעשייה, וזאת בעיקר במטרה להגן על הציבור. לכן, בעת יבוא מוצר שמוגדר בתקן רשמי, יש להציג לידי המכס אישור תקן רשמי (אישור ת"ר). ללא אישור זה לא יהיה ניתן לשחרר את הסחורה. במסגרת התוספת השנייה של צו יבוא חופשי ניתן למצוא את רשימת הפריטים החייבים באישור ת"ר. פטור מאישור תקן, ניתן לקבל אם הסחורה אינה מיועדת למכירה לצרכן, זאת במסגרת סעיף 2 (ג)(2) לצו יבוא חופשי.

התקנים הרשמיים מחולקים למדרג של 4 רמות בדיקה ביבוא - לפי רמת הסיכון שטמונה בהן לבריאות ולבטיחות הציבור או לפי השפעתם על איכות הסביבה. תקן רשמי יכול להיות משויך לקבוצת יבוא אחת או יותר, ויש לבחון לעומק את התנאים המפורטים על כל קבוצה. פירוט הקבוצות: קבוצה מספר 1 בקבוצה זו נמצאים טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא הגבוהה ביותר. התנאי לשחרור הטובין בקבוצה זו – אישור מעבדת בדיקה לדגם הטובין ("אישור דגם") ואישור מעבדת בדיקה למשלוח הטובין ("בדיקת משלוח") וכל זאת בהתאם לסטטוס היבואן וכמפורט בפרק 5 – "אישור משלוחים" – בהנחיות והוראות הממונה על התקינה. לצפייה בתקנים המשויכים לקבוצת יבוא ברמה 1 קבוצה מספר 2 בקבוצה זו נמצאים טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא בינונית. התנאי לשחרור הטובין בקבוצה זו – הצגת "אישור דגם" ובנוסף הגשת "הצהרה" בחתימתו של היבואן כי הטובין שבמשלוח עומדים בדרישות התקן הרשמי וכי הטובין תואמים את הדגם שנבדק ואושר על ידי מעבדת בדיקה ב"אישור הדגם" שצרף לבקשתו. לצפייה בתקנים המשויכים לקבוצת יבוא ברמה 2 קבוצה מספר 3 בקבוצה זו נמצאים טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא נמוכה. התנאי לשחרור טובין בקבוצה זו – הגשת הצהרה בחתימת היבואן בדבר התאמת הטובין לדרישות התקן הרשמי הזה כפי שמפורט בהמשך. לצפייה בתקנים המשויכים לקבוצת יבוא ברמה 3 קבוצה מספר 4 בקבוצה זו נמצאים טובין המיועדים לשימוש בתעשייה בלבד, ולא על ידי הצרכן. שחרור טובין אלה לא יהא מותנה בקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה או אישור שחרור מותנה ויינתן לגביהם פטור מראש על ידי הממונה. לצפייה בתקנים המשויכים לקבוצת יבוא ברמה 4

רפורמת היבוא אותה מובילים משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר בשיתוף משרד הבריאות והאנרגיה מתמקדת במעבר לשיטות הנהוגות בשווקים מפותחים בעולם ובשינוי שיטות הפיקוח על חוקיות היבוא עבור מאות מוצרים לצד הגברת האכיפה בשווקים. הרפורמה תחול על היבוא בתחומים הבאים: תקינה, אנרגיה, מזון ותמרוקים. יישום הרפורמה, יהיה בהתאם למועדים שנקבעו לפי חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022), התשפ"ב-2021, במטרה לאפשר את הכנת התשתית הנדרשת ליישום מלא של הרפורמה.

אימוץ רגולציה בינלאומית: צמצום הדרישות הייחודיות לרגולציה הישראלית והתבססות על רגולציה זרה לצורך אישור מוצרים. מעבר למסלולי הצהרה: הליך האכיפה של דרישות חוקיות היבוא יתבסס על הצהרות במקום בדיקות והגשת מסמכים. קידום יבוא מקביל: קביעת עיקרון ביבוא מקביל שמנחה את הרגולטורים לא לדרוש מסמכים שמקורם בקשר ישיר ליצרן. הגברת אכיפה בשווקים: האחריות לתקינות המוצרים תוטל על היבואנים ובהתאם להקלות שיינתנו ברפורמה תוגבר האכיפה בשווקים והסנקציות על המפרים.

הרפורמה תחול על יבוא של מאות מוצרים, שנדרשת עבורם הוכחת העמידה בתקן הרשמי. זה כולל למשל: מוצרי חשמל לבית (לדוגמא: מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, תנורים וגופי תאורה); מוצרי אלקטרוניקה; מוצרי ילדים (לדוגמא: צעצועים לילדים מעל גיל 3, עגלות תינוק, מיטות ולולים, נדנדות, כסאות גבוהים); מוצרי פנאי וספורט; מוצרים לבית; מוצרים מתחום האופטיקה ועוד.

הרפורמה לא תחול על מוצרים בתקן, שהוחרגו בסעיף 2א(ד)(1) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש] תשל"ט – 1979. כך שעבור מוצרים אלה עדיין יידרש לבצע בדיקות עבור כל משלוח: ציוד הרמה; ציוד לחץ; אביזרים או מכשירים המשמשים במערכות גז; אמצעי בטיחות אש וציוד לגילוי וכיבוי אש; ברזל לזיון בטון; מתקנים לילדים במגרשי משחקים; צעצועים לילדים עד גיל 3; מוצצים ופטמות; מחזיקי מוצץ; בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות; כבלי חשמל למתח נמוך ובינוני; דודי שמש, תרמוסטטים ואביזרי השחזה.

צו יבוא חופשי מפרט את האישורים והרישיונות, שנדרשים כדי להביא פריטים מסוימים לישראל. אפשר לבדוק בצו, על פי סיווג פרט המכס של המוצר, מהם האישורים שנדרשים על מנת לייבאו. אם לצד פרט המכס מופיע "אישור ת"ר" זה אומר שנדרש עבורו אישור תקן רשמי.

הרפורמה חלה על כל המוצרים, שנדרשים לעמוד בתקן רשמי, למעט רשימת מוצרים שהוחרגו בחוק. אם המוצרים, שתרצו לייבא אינם כלולים ברשימת המוצרים המוחרגים, אז תוכלו לייבאם במסגרת המסלולים שהוגדרו ברפורמה. לידיעתכם, הממונה על התקינה פרסם באתר משרד הכלכלה - את רשימת התקנים המאושרים ליבוא תחת מסלול תקינה בינלאומית (הרשימה החיובית של רפורמת קסיס). ברשימה זו תוכלו לבדוק אילו תקנים עומדים בתנאי המסלול הבינלאומי ומה הם התנאים הנדרשים ליבוא במסגרת הרפורמה, לרבות תעודות הבדיקה והמסמכים הנדרשים לצורך שחרור טובין מיובאים לפי תקנים או אסדרה בינלאומיים. לקבלת מידע על תקנים רשמיים, כולל מידע על חלוקה לקבוצות יבוא, תוכלו להיעזר גם במנוע חיפוש תקנים רשמיים. שימו לב - כי יהיה ניתן להגיש בקשות במסגרת המסלול החדש לעמידה בתקן בינלאומי (מסלול קסיס) רק עבור תקנים, שלא מופיעים בתוספת השלישית של חוק התקנים.

אם המוצר שלך נכלל במסגרת מסלול עמידה בתקן בינלאומי (מסלול קסיס): זה אומר, שכדי לשחרר את הסחורות שלך, באפשרותך להגיש לממונה על התקינה הצהרה שכוללת: תעודת בדיקה של מעבדה מוסמכת על ידי גוף החבר ב- ILAC על עמידה בתקן הבינלאומי המאומץ בתקן הישראלי. התחייבות שהטובין זהים לטובין אליהם מתייחסת תעודת הבדיקה. התחייבות להשלים את סימון המוצר כנדרש בתקן הישראלי. התחייבות להתאים את החיבור לרשת החשמל הישראלית (במידה ונדרש). אם המוצר שלך לא נכלל במסגרת מסלול עמידה בתקן בינלאומי: זה אומר שכדי לשחרר את הסחורות שלך, באפשרותך להגיש לממונה על התקינה את האישורים הבאים, בהתאם לקבוצת היבוא, שבה נכלל התקן. אם המוצר מוגדר בתקן, שמשויך לקבוצת יבוא 2, יהיה צריך להגיש: הצהרה על עמידת המוצר בדרישות התקן הישראלי ועל כך שאישור הדגם תואם את הטובין שבמשלוח. אישור דגם – שנערך על ידי מכון התקנים או של מעבדה מוכרת שהוסמכה על ידי הממונה על התקינה, שמראה שהמוצר עומד בדרישות התקן הישראלי. אם המוצר מוגדר בתקן, שמשויך לקבוצת יבוא 3, על מנת לשחררו יהיה צריך להגיש: לממונה על התקינה הצהרה בלבד. ההצהרה תהייה כפופה להחזקת תיק מוצר ובדיקת מעבדה מוסמכת אודות עמידת המוצר בתקן הישראלי.

חובת סימון מוצרי הלבשה לפני ייבואם לישראל מבוטלת. עד היום, על פי הצו, נאלצו היבואנים לסמן בעברית את מוצרי ההלבשה בטרם יבואם ובטרם שחרורם מהמכס. המשמעות הינה שכל פעולות התפירה של התווית בעברית עם המידע הנדרש צריך להיעשות במדינת המוצא, או במחסני רישוי במכס, שהאחסון בהם עולה כסף או במחסני היבואן תמורת ערבות למכס. יודגש שביטול חובת הסימון טרם היבוא אינה פוטרת מחובת הסימון בטרם השיווק.

ניתנת הבחירה בידי העוסק בין סימון בעברית באמצעות תווית תפורה על גבי מוצר ההלבשה עצמו (המצב בטרם ההקלה), לבין סימון באמצעות תג המחובר למוצר ההלבשה שלא דרך קבע (כגון התג עליו מוטבע המחיר) עליו יופיע הסימון בעברית. הטבעת הסימון יכולה להיות בהדבקה או בהדפסה. גם כאן אין באמור כדי לגרוע מהחובה לסמן את גודל מוצר ההלבשה והוראות הכביסה, הניקוי והגיהוץ בתווית תפורה לבגד. תווית זו ממילא אינה חייבת להיות בשפה העברית וסימונים אלה יכולים להיות במספרים, אותיות באנגלית או בסמלים גראפיים.

ביום 18/6/20 נכנס לתוקף תיקון לצו הגנת הצרכן (סימון טובין)(תיקון), התשע"ח – 2018. התיקון נועד להקל בכל הנוגע לסימון מוצרי הלבשה בשפה העברית. התיקון חל הן על מוצרים מיובאים והן על מוצרים שיוצרו בארץ. התיקון אינו חל על מוצרי טקסטיל שאינם מוצרי הלבשה, כגון סדינים, מגבות וכדומה. בהמשך לתיקון מפרסם הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הנחיות בנוגע להקלות הרגולטריות, בהן עוסק התיקון.

צו תעריף המכס קובע את שיעורי המכס בהתאם לסיווג הטובין. לפעמים תעריף המכס הכללי שונה מתעריף המכס שנקבע למדינות ספציפיות בהתאם להסכמי הסחר החופשי של מדינת ישראל. בהסכמים נקבעו שיעורי מכס מופחתים לחלק מהטובין, ולכן יש לבדוק בצו תעריף המכס לפי המדינה בה יוצר המוצר.

המס בייבוא עשוי להיות מורכב משלושה מרכיבים: מכס, מס קניה ומס ערך מוסף (מע"מ). בחלק מהטובין יש פטור ממכס אך עדיין יש לשלם את מס הקניה ואת המע"מ. מס קניה חל על מעט טובין ביחס למע"מ שהוא מס רוחבי. את פירוט המיסים החלים על הטובין, ניתן לבדוק בתעריף המכס, בהתאם לסיווג פרט מכס ברמה של לפחות 8 ספרות.

במקרים ספציפיים ניתן לקבל פטור מרישיון, אישור או היתר יבוא, למעט טובין שיבואם אסור לפי צו המכס. הענקת פטור בהתאם לסעיף 2(ג)2 לצו יבוא חופשי מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה קבע את העילות והתנאים לקבלת הפטור. הפטור מתייחס לחובת הצגת רישיון כמפורט בתוספת הראשונה, וכן פטור מקיום הדרישות המפורטות בתוספת השנייה (חובת סימון בעברית וחובת תו תקן). ​שירות זה מוסדר על ידי הוראת מנכ"ל.2.6. הבקשה תוגש באמצעות טופס מקוון באתר המשרד ותשלח לגורם המטפל בהתאם לקבוע בהוראה.

אלה הסוגי יבוא מסחרי שניתן לקבל אישור לפטור מהצגת אישור תקן רשמי בהתאם לסעיף (2) (ג) (2) לצו יבוא חופשי: יבוא לשם שימוש עצמי. יבוא ציוד צבאי המיועד לגוף ממשלתי. יבוא ציוד אודיו ווידאו מקצועי. יבוא דוגמאות לתצוגה ובדיקת שוק. יבוא לשם שימוש בתהליך היצור. יבוא חלקי חילוף. יבוא ציוד רפואי. יבוא מחשבים, ציוד מחשבים, מדפסות, מכונות צילום וכלי נגינה חשמליים. יבוא ספקי כח חיצוניים לציוד מחשב. יבוא למטרת תרומות.

צו יבוא חופשי, מפרט את הרישיונות והאישורים הדרושים לייבוא טובין (מוצרים) מסוימים לארץ ביבוא מסחרי. בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, ניתן להגיש בקשה כדי לקבל פטור מהצגת אישור תקן רשמי, הנדרש בצו יבוא חופשי בהתאם לעילות המוגדרות בהוראת מנכ"ל 2.6.

1. הגשת בקשה בטופס מקוון 2. בדיקת שלמות הבקשה והשלמת מסמכים במידת הצורך. 3. בדיקת הבקשה על ידי בודק מקצועי. 4. קבלת חוות דעת מקצועית. 5. בדיקה ובחינה חוזרת על ידי הרשות המוסמכת. 6. קבלת החלטה לאישור או דחייה של הבקשה. 7. שליחת ההחלטה למגיש הבקשה במייל ובמערכת מסלול.

המכס עוצר מוצרים הנדרשים באישור או רישיון יבוא. ללא בקשה או הצהרה רשמית מצד היבואן, המכס לא יתיר את כניסתו לארץ עד להשלמת ההליך. ניתן לעיין בצו יבוא חופשי לבדיקת האישורים והרשיונות הנדרשים עבור כל מוצרי היבוא שנדרשים לכך. עבור כל פרט מכס ייתכן תהליך אחר ולכן מומלץ לעקוב אחר ההנחיות עד להשלמת שחרורו מהמכס.

הצהרת יבוא היא אסמכתא המאשרת כי שולמו למדינה כל מסי היבוא החלים על המטען. ההצהרה תמולא על-ידי סוכן המכס כאשר הוא יקבל מהיבואן את כל המסמכים הנדרשים לשם שחרור הטובין מהמכס. בשלב מאוחר יותר, ההצהרה תשמש כאישור מעבר המטען על-ידי המכס וכחשבונית על תשלום המסים לצורך דיווח לרשויות. ניתן להגיש הצהרת יבוא באופן מקוון באתר רשות המיסים. ניתן לבדוק את סטטוס הצהרת היבוא באופן מקוון באתר רשות המיסים.

פרט מכס הינו קוד, שלפיו ניתן לזהות מוצר, הקוד נקבע על פי שיטת סיווג בינלאומית, בעיקר לפי מהות המוצר. הקוד מחולק לראש פרק, תת פרק וסעיף משנה. נקח לדוגמא את פרט המכס 39.26.1000: 39 - מהווה את ראש הפרק. במקרה זה הפרק עוסק ב'פלסטיק ופריטים ממנו'. 26 - מהווה את תת הפרק, שבמקרה זה עוסק ב'פריטים אחרים מפלסטיק ופריטים מחומרים אחרים שבפרטים 39.01 עד 39.14' 10 - מהווה את סעיף המשנה, שבמקרה זה מציין 'צרכי משרד או בית ספר' תעריף המכס, עליו אמונה רשות המסים, מרכז את כלל פרטי המכס הקיימים במדינת ישראל.

טרם יבוא המוצר לארץ, כדאי לברר מול הספק, מהו הסיווג או במילים אחרות 'קוד פרט המכס', שמגדיר את המוצר. בהתאם לקוד, תוכלו לבדוק בתעריף המכס, שבאתר רשות המסים, את סיווג הטובין במדינת ישראל, וגם המכס שחל עליו. בכל שלב, תוכלו להיעזר גם בשירות המכס או בעמילות מכס על מנת לאתר את סיווג הטובין. חשוב לוודא כי בידכם הסיווג המדויק. סיווג זה ייקבע את התנאים והמסים ליבוא המוצר. יובהר כי בנוסף למכס על טובין מיובאים חל גם מע"מ.

באתר רשות המסים ניתן למצוא רשימת עמילי מכס בישראל.

שטר מטען הינו מסמך הזהות של מטען, בדומה לדרכון לנוסע. בין פרטיו מופיעים כתובתיהם של שולח ומקבל המטען וכמות האריזות במטען (כולל משקלן ומידותיהן). בנוסף, על גביי שטר המטען יופיעו תנאי המכר, מחיר ההובלה והנחיות נוספות למוביל המטען ו/או סוכן המטענים. מספרו של שטר המטען מחולק לשתי קבוצות, קידומת ומספר. הקידומת עשויה להשתנות בהתאם לזהות המוביל.

על-פי ההגדרה שבצו יבוא חופשי אם הוכח להנחת דעתו של מנהל רשות המיסים או סגנו שהטובין מיובאים לא באמצעות עוסק, לא לצרכי אספקה, ייצור או מתן שירותים והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד.

ביבוא אישי, אדם רשאי לייבא את הטובין המפורטים בתוספת הראשונה בלי המצאת רישיון ובתוספת השנייה בלי הצגת רישיון או המצאת אישור או עמידה בתנאים, למעט טובין אשר יבואם אסור לפי צו המכס וטובין אשר צוין לגביהם בתוספת הראשונה והשנייה – "לרבות ביבוא אישי" (לדוגמה: גריל גז, תשמישי קדושה, צעצוע נשק, חץ וקשת) ולמעט מוצרי תעבורה לכלי רכב המוגדרים בצו מוצרי תעבורה.

בתהליך היבוא ישנם גורמים רבים, אשר מטפלים במטען עם יציאתו את שער המפעל בארץ המוצא: מי אחראי למטען המוכר או הרוכש? מי משלם את ההוצאות שבדרך? לשם פתרון הבעיה פרסם ארגון לשכות המסחר הבינלאומי רשימת מונחים הידועה בשם incoterms. מונחים אלו מתייחסים למצבים השונים בתהליך הרכש הבינלאומי ומגדירים על מי נופלת האחריות בכל מצב ומי נושא בעלויות הרלוונטיות. מונחי INCOTERMS: EXW – Ex Works בשימוש בכלל זה, המוכר מסיים את התחייבויותיו בעסקה כאשר מעמיד את הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה, במקום בו נוהגים לנפק טובין במפעל / מחסן המוכר, במדינת היצוא. מסירת הטובין אינה כוללת ביצוע הליכי שחרור מכס יצוא ואין היא כוללת טעינתם על הרכב הבא לאספם. חשוב להדגיש שחובתו של הקונה היא לאסוף את המטען במקום ובמועד שנקבע, כולל הטעינה כלי רכב הבא לאוספו. זיקת הביטוח, נטל ההוצאות ונטל האחריות עוברים ממוכר לקונה עם העמדת הטובין, במסגרת התקופה המוסכמת, לרשות הקונה במחסן המוכר. במכירה בתנאי EXW ההוצאות והאחריות של המוכר הן מינימליות. FCA – Free Carrier בשימוש בכלל זה, המוכר מסיים את התחייבויותיו מסירת הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה, מתבצעת על ידי העברתם לחזקת מוביל בינלאומי (אותו קבע הקונה) במדינת היצוא ולאחר ביצוע הליכי מכס יצוא. מוביל הוא הצד אתו התקשרו בחוזה ההובלה. אם מסירת הטובין למוביל תיעשה בחצר המוכר, חלה חובה על המוכר לטעון את הטובין על כלי הרכב. במסירה במקום אחר במדינת היצוא, על המוכר להעמיד את הטובין על גבי זיקת הביטוח, נטל ההוצאות ונטל האחריות עוברים מהמוכר לקונה עם מסירת הטובין, נשוא עסקת המכר, לחזקתו של המוביל הבינלאומי במדינת היצוא. FAS – Free Alongside Ship בשימוש בכלל זה מסיים המוכר את התחייבויותיו לאחר מסירת הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה, לאחר ביצוע הליכי מכס יצוא, ברציף בנמל מדינת היצוא אשר ממנו יוטענו לסיפון האונייה. זיקת הביטוח, נטל ההוצאות ונטל הביטוח עוברים מקונה למוכר עם אחסנת הטובין, נשוא עסקת המכר, ברציף אשר ממנו יועמסו הטובין, המיועדים ליצוא, על סיפון האונייה לאחר ביצוע תהליך המכס ביצוא, על ידי המוכר. FOB – Free on Board נחשב כאחד מכללי ה-Incoterms המפורסמים ביותר. המוכר מסיים את התחייבויותיו עם מסירת הטובין על סיפון האוניה, שנקבעה ע"י הקונה, בנמל המוצא הנקוב או לגרום לכך שהטובין ימסרו כך למשלוח (זאת במיוחד במכירה של סחורות (commodities) שם נהוגה שיטה של מכירות רבות ולא תמיד המוכר הראשון הוא המוכר הסופי). מסירת המטען תיעשה לאחר תהליך המכס במדינת היצוא. המוכר יכול לבצע את ההתקשרות עם המוביל הימי אם וכאשר בקשה כזו נמסרה למוכר על ידי הקונה. נטל הסיכון וההוצאות עובר לקונה עם מסירת הטובין על סיפון האונייה. CFR – Cost and Freight בשימוש בכלל זה זה המוכר משלם עבור הובלתם של הטובין, נשוא עסקת המכר, עד נמל היעד המוסכם על הצדדים, ללא שחרורם ממכס, בנמל היעד. זיקת הביטוח עוברת מהמוכר לקונה עם מסירת הטובין על סיפון האוניה אחר שעברו את כל הליכי המכס בנמל היצוא. יש לציין שחוזה ההובלה חייב לספק הובלה בנתיב הרגיל, בכלי שייט ימי מסוג המשמש בדרך כלל להובלת הטובין, נשוא עסקת המכר. בשימוש בכלל זה חלה התפצלות בין הנקודה הקריטית של ההוצאות לנקודה הקריטית של הסיכונים. בעוד שהמוכר נושא בסיכונים עד למסירת הטובין על סיפון האוניה בנמל היצוא, הרי שהוא נושא בהוצאות עד לנמל היעד המוסכם. CIF – Cost, Insurance and Freight כלל זה דומה מאד לכלל CFR. מה ששונה ביניהם זה נושא הביטוח הימי. בשימוש בכלל זה על המוכר לרכוש פוליסת ביטוח ימי לטובת הקונה. בהעדר הנחיות מהקונה, הכיסוי הביטוחי לפי פוליסה זו אמור להיות, הזול והמצומצם ביותר. אם הקונה מעוניין בכיסוי נוסף - עליו להודיע על כך למוכר. על המוכר להסדיר את נושא הביטוח עם מבטחים בעלי מוניטין וזאת במטרה לאפשר לקונה או לכל גורם אחר בעל זיקת ביטוח לטובין להגיש תביעה ישירות למבטחים. על פוליסת הביטוח לכסות את ערך הטובין ועוד 10% (110%) ובמטבע בו נעשתה העסקה. הביטוח בתוקף מנקודת המסירה ועד לפחות מקום היעד הנקוב. CPT – Carriage Paid to בשימוש בכלל זה המוכר משלם עבור הובלתם של הטובין, נשוא עסקת המכר, עד למקום יעד נקוב במדינת היבוא. זאת ללא שחרורם מהמכס, בנמל היעד. זיקת הביטוח עוברת מהמוכר לקונה עם מסירת הטובין למוביל במדינת היצוא. בשימוש בכלל זה חלה התפצלות בין הנקודה הקריטית של ההוצאות לנקודה הקריטית של הסיכונים. בעוד שהמוכר נושא בסיכונים עד למסירה למוביל במדינת המוצא, הרי שהוא נושא בהוצאות עד לנקודת מוסכמת במדינת היעד. יש לציין שחוזה ההובלה חייב לספק הובלה בנתיב הרגיל, בכלי שיט ימי מסוג המשמש בדרך כלל להובלת הטובין, נשוא עסקת המכר. CIP – Carriage and Insurance Paid to כלל זה דומה מאד לכלל CPT. מה ששונה ביניהם זה נושא הביטוח הימי. בשימוש בכלל זה על המוכר לרכוש פוליסת ביטוח ימי לטובת הקונה. בהעדר הנחיות מהקונה, הכיסוי הביטוחי לפי פוליסה זו אמור להיות, הזול והמצומצם ביותר. אם הקונה מעוניין בכיסוי נוסף - עליו להודיע על כך למוכר. על המוכר להסדיר את נושא הביטוח עם מבטחים בעלי מוניטין וזאת במטרה לאפשר לקונה או לכל גורם אחר בעל זיקת ביטוח לטובין להגיש תביעה ישירות למבטחים. על פוליסת הביטוח לכסות את ערך הטובין ועוד 10% (110%) ובמטבע בו נעשתה העסקה. הביטוח בתוקף מנקודת המסירה ועד לפחות מקום היעד הנקוב. DAT – Delivered at Terminal כלל המציין כי מסירת המטען לקונה תתבצע לאחר פריקתם במסוף (כמו רציף, מחסן, מסילת ברזל, מסוף מטענים אווירי). על המוכר למסור את הטובין במסוף לאחר פריקה מאמצעי ההובלה. DAP – Delivered at Place בשימוש בכלל זה, מילא המוכר את התחייבויותיו, כאשר מסר הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה בנקודת מסירה מוסכמת בין הצדדים לעסקה, במדינת היעד, לא כולל תשלום בגין מכס ו / או מיסים. על הקונה חלה החובה להתיר, על חשבונו, את הטובין המיובאים מרשות המכס. זיקת הביטוח, נטל ההוצאות, למעט תשלום בגין מכס ומיסים, ונטל האחריות עוברים ממוכר לקונה עם מסירת הטובין לקונה או לנציג מטעמו, בנקודה מוסכמת במדינת היבוא. DDP – Delivered Duty Paid בשימוש בכלל זה, מילא המוכר את התחייבויותיו, כאשר מסר הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה בנקודת מסירה מוסכמת בין הצדדים לעסקה, במדינת היעד, כולל תשלום בגין מכס ו / או מיסים. על המוכר חלה החובה להתיר, על חשבונו, את הטובין המיובאים מרשות המכס. זיקת הביטוח, נטל ההוצאות, כולל תשלום בגין מכס ומיסים, ונטל האחריות עוברים ממוכר לקונה עם מסירת הטובין לקונה או לנציג מטעמו, בנקודה מוסכמת במדינת היבוא. השימוש בכלל זה הוא בכל אמצעי ההובלה.

לייעוץ חינם חייגו עכשיו 0533-342-957